החלטה בתיק ת"א 57575/06

1.    בפני בקשה למתן צווי עשה וצווי מניעה זמניים המופנים כנגד המשיבה 1, תאגיד עירוני, הנשלט (לפי הטענה) על ידי עיריית חולון, באשר לפעולות הקשורות במכרז 8/06, שעניינו ביצוע כר דשא במגרש אימונים חדש הנבנה בקריית הספורט בחולון (להלן בהתאמה -"המכרז"; "הבקשה"). הבקשה הוגשה במסגרת כתב תביעה בגדרו נתבעו אותם הסעדים שנתבקשו בבקשה כסעדים קבועים (להלן- "התביעה העיקרית"). מיד עם קבלת הבקשה (ביום 17.10.06, בשעות הצהריים), העלתי מיוזמתי את שאלת סמכותו העניינית של בית משפט זה לדון בבקשה ובתביעה העיקרית, שהרי הלכה משכבר היא כי:

"על בית המשפט מוטלת החובה לבדוק את סמכותו העניינית לדון בתובענה שלפניו ולא להמתין ליוזמת הצדדים. בית המשפט הוא שחייב בבדיקת העובדות המקנות לו את הסמכות, אפילו לא חלקו עליה בעלי הדין. אין בהסכמתם של הצדדים להתדיין לפני ערכאה שיפוטית אחת כדי להקנות לו סמכות עניינית, בנושא שבו מסר המחוקק את הסמכות לערכאה שיפוטית אחרת"

                   (א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שביעית) 10).

זאת ועוד: ידוע הוא, כי ההכרעות בנתונים העובדתיים של הסמכות נעשות על פי כתבי הטענות של הצדדים. ראש וראשון בהם הוא כתב התביעה. על התובע לפרט בכתב התביעה את העובדות המראות שבית המשפט מוסמך לדון בתובענה (דברי הנשיא (כתוארו אז) ברק ברע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337, 346). 

2.    עיון בכתב התביעה ובבקשה מעלה כי המבקשת מבססת את סמכותו העניינית של בית משפט זה לדון בתביעה, על פסקי דין אחדים של בתי המשפט המחוזיים (בשבתם כבית משפט לעניינים מנהליים), בהם נקבע כי בית משפט לעניינים מנהליים אינו מוסמך לדון בעתירות שנושאן מכרזים של תאגידים עירוניים, כדוגמת המשיבה 1. באותם פסקי דין נקבע כי הסמכות העניינית לדון בעתירות שעניינן מכרזים של תאגידים עירוניים, נתונה לבתי המשפט האזרחיים (מחוזי או שלום) בהתאם לסכום המכרז. בענייננו אנו, יש להניח, כנקודת מוצא הנוחה למבקשת, כי סכום המכרז איננו עולה על 2,500,000 ש"ח, הוא תקרת סמכותו העניינית של בית משפט זה, בהתאם לקבוע בהוראת סעיף 51(א)(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן- "חוק בתי המשפט"). 

3.    עיינתי בפסקי הדין האמורים. לצערי, אין הם יכולים לסייע למבקשת, שכן לאחר הינתנם תוקן חוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 (להלן- "חוק בתי משפט לעניינים מנהליים"), באופן שלפיו לבית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, מוקנית, לכאורה, הסמכות העניינית הייחודית לדון בעתירות שעניינן מכרזים של תאגידים עירוניים. אמרתי לכאורה משום שתיקון חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, עליו אתעכב להלן, איננו, נכון למועד מתן החלטה זו, בן פועל ממשי. אנמק קביעתי זו.

המצב המשפטי עד לתיקון מס' 15 לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, מיום 8.8.05

4.    עובר לקבלת חוק בתי משפט לעניינים מינהליים (תיקון מס' 15), התשס"ה-2005, מיום 8.8.05 (להלן- "התיקון"), לא היה בית המשפט לעניינים מנהליים מוסמך לדון בעתירות שנושאן מכרזים של תאגידים עירוניים. סעיף 5(1) לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים (כנוסחו אז) קבע, כי לבית המשפט לעניינים מנהליים סמכות לדון בעתירות נגד החלטה של רשות בעניין מהעניינים המנויים בתוספת הראשונה. בסעיף 5 לתוספת הראשונה שעניינו מכרזים, פורטו אותם גופים שמכרזים מטעמם יידונו בבית המשפט לעניינים מנהליים כלהלן: 

"מכרזים - ענייני מכרזים של המדינה, רשויות מקומיות, תאגידים שהוקמו לפי חוק, חברות ממשלתיות וחברות בת ממשלתיות, שעניינם התקשרות בחוזה לביצוע עסקה בטובין או במקרקעין, או לביצוע עבודה, או לרכישת שירותים".

כיוון שתאגידים עירוניים לא נמנו על הגופים שנזכרו בסעיף 5 לתוספת הראשונה, נקבע בשורת פסקי דין של בתי המשפט המחוזיים (בשבתם כבית משפט לעניינים מנהליים), כי בית המשפט לעניינים מנהליים אינו מוסמך לדון בעתירות שנושאן מכרזים של תאגידים עירוניים (ראו, למשל: עת"מ (י-ם) 368/01, בש"א 8760/01 לסיכו בע"מ נ' הגיחון-מפעלי מים וביוב ירושלים בע"מ ואח', תקדין מחוזי 2001(4) 1609 (פסק דינה של השופטת שידלובסקי-אור, מיום 30.12.01; עת"מ (ירושלים) 625/03 חברת פאיז ואבראהים (1991) בע"מ נ' עיריית ירושלים ואח', תקדין מחוזי 2003(2) 17305 (פסק דינה של השופטת (כתוארה אז) מוסיה ארד, מיום 12.6.03; עת"מ (תל-אביב) 2536/05, בש"א 32741/05 מאירי ובניו בע"מ נ' מיתב מים תיעול וביוב בע"מ ואח', פורסם במאגר נבו (פסק דינה של השופטת גדות, מיום 17.11.05)).

5.    על רקע מצב חקיקתי זה, קבעה השופטת בייניש (כתוארה אז) בבר"ם 5943/03 קצירו נ' החברה הכלכלית מיסודה של עיריית טבריה ואח', תקדין עליון 2003(2) 3238 (החלטה מיום 9.7.03), את הדברים הבאים:

"סעיף 5 לתוספת הראשונה לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000, קובע כי בית המשפט לעניינים מנהליים מוסמך לדון בעתירה מנהלית בנושא מכרזים של "המדינה, רשויות מקומיות, תאגידים שהוקמו לפי חוק, חברות ממשלתיות וחברות בת ממשלתיות...". המשיבה 1- החברה הכלכלית מיסודה של עיריית טבריה, היא תאגיד עירוני, גוף אשר אינו מנוי בסעיף 5 לתוספת. בתי המשפט המנהליים כבר פסקו בעבר כי נוכח הרשימה המפורטת בסעיף 5 הנ"ל אין להוסיף עליה "תאגיד עירוני" שאינו נזכר שם ...

בשולי הדברים אעיר כי נראה שאין הצדקה להבחנה הקיימת בין התאגיד העירוני-שבעניינו בית משפט לעניינים מנהליים אינו מוסמך לדון, ובין תאגידים דומים הממלאים תפקידים ציבוריים- אשר נמנו בסעיף 5 לתוספת הראשונה לחוק- ובעניינם מוסמך בית משפט לעניינים מנהליים לדון; לפיכך, מן הראוי כי המחוקק ייתן על כך את דעתו ויכלול תאגידים עירוניים בתוספת הנ"ל"

                                                                 (ההדגשה שלי- מ' י').

ואכן, בעקבות קריאתה של השופטת בייניש למחוקק (בפסק הדין קצירו הנ"ל) לתיקון המצב החקיקתי הבעייתי אותו תארנו למעלה, תוקן חוק בית המשפט לעניינים מנהליים, במובן זה שסעיף 5 לתוספת הראשונה לחוק שעניינו מכרזים, כולל גם תאגידים עירוניים. אפרט בקצרה קביעתי זו.

תיקון מס' 15 לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, מיום 8.8.05

6.    בדברי ההסבר להצעת החוק שקדמה לתיקון (שפורסמו בהצעות חוק הממשלה 77, מיום 5.1.04, עמ' 298), נכללה בפרק המבוא התייחסות לתכליות התיקון המוצע לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, כדלקמן:

"... החוק המוצע בא להרחיב את הסמכויות של בתי המשפט לעניינים מנהליים באמצעות הרחבת התוספות לחוק, המונות את העניינים הנתונים לשיפוטם של בתי המשפט לעניינים מנהליים. הרחבה זו נעשית הן בדרך של עיבוי עניינים הנדונים כבר היום בבתי המשפט לעניינים מנהליים (ענייני מכרזים, תכנון ובנייה, חינוך, מנהל אוכלוסין ועמותות) והן בדרך של הוספת עניינים חדשים...".

                                                                       (ההדגשה שלי- מ' י').

7.    במסגרת התיקון תוקן סעיף 5 לתוספת הראשונה ונוסחו דהיום הוא זה: